פרשנות המקרא היהודית

משמעותם הדתית של הפשטות המתחדשים

תיאור של דרך הפשט ודרך הדרש כשתי דרכי פירוש נפרדות המתקיימות זו בצד בצד זו כשני מלכים המשמשים בשני כתרים. ראה אור בספר "המקרא ואנחנו", הוצאת 'המכון ליהדות ולמחשבה בת-זמננו' על-ידי 'דביר', תל-אביב תשל"ט / 1979, עמ' 152-133.

"אֹזֶן מִילִין תִבְחָן": העצמאות הפרשנית של בני הדורות האחרונים בתפיסת ר' אברהם אבן עזרא

מאמר על תשובתו החיובית של אבן עזרא על השאלה האם מותר לבני הדורות המאוחרים לחלוק על הראשונים שהופיע בקובץ: משה בר-אשר, נילי ואזנה, עמנואל טוב ודלית רום-שילוני (עורכים), ש"י לשרה יפת – מחקרים במקרא, בפרשנותו ובלשונו, ירושלים תשס"ח/2008, עמ' 87-67.

הפן הפולמוסי של 'יסוד מורא'

אחרית דבר לספרו של אברהם אבן עזרא 'יסוד מורא וסוד תורה' - מהדורה מדעית מבוארת מאת יוסף כהן ואוריאל סימון, מהדורה שנייה מורחבת ומתוקנת, רמת גן תשס"ז/ 2007 עמודים 213-230. הפולמוס שבספר מכוון לשני יעדים: האחד, חכמי התורה בארצות הנוצרים שאינם מודעים לכך שידיעת מכלול המדעים היא תנאי להבנת התורה והשני, ספרי המצוות ופיוטי ה'אזהרות' את המספר המסורתי תרי"ג (613) כמחייב.

בין הפְשָטוֹת של נחמה לדרשות של ישעיהו

מאמר, שהופיע ב'מגדים' ‫ נד' (תשעג/2013) עמודים 111-125, מעמת בין הפרשנות התאולוגית של ישעיהו לייבוביץ הנסמכת על הכתובים בדרכי המדרש לבין דרכה של נחמה לייבוביץ לחתור להבנת הכתובים כפשוטם המילולי והספרותי, בעקבות פרשני הפשט הגדולים של ימי הביניים.

הפרשן ניכר לא רק בשיטתו אלא גם בשאלותיו

המאמר, שהופיע בקובץ בעריכת משה ארנד, רות בן-מאיר וגבריאל כהן, 'פרקי נחמה – ספר הזיכרון לנחמה ליבוביץ', ירושלים תשס"א, עמ' 257-237, סוקר את התשובות השונות שניתנו בפרשנות היהודית מראשיתה ועד ימינו על השאלות מדוע לא התקשר יוסף עם אביו כשיצא מכילאו, ומדוע התנכר לאחיו.