תורה

פרשת הבריאה בהיבט ספרותי

נדפס בקובץ 'לקראת שבת – קריאות אישיות בפרשת השבוע', בעריכת הדס אחיטוב ואריאל פיקאר, עין צורים תשס"ו/2006, עמ' 22-11. בעוד שה"גישה המדעית" מבקשת להתאים את הכתובים באמצעות הדרש לממצאים של המדע המודרני על היווצרות היקום, חותרת ה"גישה הספרותית" להבין את המסר הערכי הנצחי של סיפור הבריאה, כפי שהוא מבוטא בסיפור כפשוטו באמצעות המושגים הקדומים על הווצרות העולם.

אברהם המקראי - ברכת הניגודים

מאמר שהופיע בקובץ 'אברהם אבי המאמינים' בעריכת משה חלמיש, חנה כשר ויוחנן סילמן, רמת-גן תשס"ב, עמ' 46-41, על דמותו המורכבת של אברהם אבינו שהצליח לאחד ערכים מנוגדים.

יוסף ואחיו סיפור של השתנות

ניתוח סיפרותי של סיפור יוסף ואחיו שהופיע בקובץ 'פותחים שבוע – אנשי רוח ותרבות ישראלים כותבים על פרשת השבוע' בעריכת נפתלי רוטנברג, תל-אביב וירושלים תשס"א, עמ' 131-103, ואשר גירסא מורחבת שלו כלולה בקובץ מאמריו של אוריאל סימון - 'בקש שלום ורודפהו', מהדורה שניה, עמודים 60-87.

יוסף משעבד את המצרים לפרעה

מאמר המנסה לענות על השאלה הקשה: מדוע התורה מייחסת ליוסף את ריכוז אדמות מצריים בידי פרעה, העומדת בניגוד גמור לבעלות המשפחתית על האדמה בישראל לעתיד לבא. המאמר הופיע לראשונה ב'שבת שלום', מס' 113, פרשת "ויגש" תש"ס, עמ' 4-2. גירסא מורחבת שלו כלולה בקובץ מאמריו של אוריאל סימון 'בקש שלום ורודפהו', מהדורה שניה, עמוד 88-92.

משה ואהרן בתווך בין עם נרגן ואל קנא

המאמר עוסק בהצלת העם הנרגן מכעסו של האל הקנא תוך הפרת פקודת ה' של משה ואהרון. גירסא ראשונה של המאמר הופיעה ב'שבת שלום', מס' 36, פרשת 'קורח' תשנ"ח, עמ' 3-2. גירסא מורחבת ניתן למצא בקובץ מאמריו של אוריאל סימון 'בקש שלום ורדפהו', מהדורה שניה עמודים 93-95.