1929

נולד בירושלים.

1953

תואר שני במקרא, תולדות ישראל והיסטוריה כללית ותעודת הוראה באוניברסיטה העברית בירושלים.

1961

תואר שלישי במקרא, האוניברסיטה העברית בירושלים.

1962

מרצה, המחלקה לתנ"ך, אוניברסיטת בר-אילן.

1967-1964

מרכֵּז המחלקה לתנ"ך.

1965

מרצה בכיר.

1975-1968

ראש המחלקה לתנ"ך.

1970

פרופסור-חבר אורח בסמינר התיאולוגי היהודי, ניו-יורק (שנת שבתון).

1971

בעל הקתדרה לתנ"ך על שם הרב נורוק ז"ל.

1972

מרצה בכיר אורח באוניברסיטת תל-אביב.

1982-1972

מרצה בכיר לתנ"ך ב'נוה שכטר', ירושלים.

1973

פרופסור-חבר.

1997-1974

ראש 'המכון לתולדות חקר המקרא היהודי', אוניברסיטת בר-אילן.

1978

סידרת הרצאות-אורח במחלקה העברית של הסורבון, פריז (בשנת שבתון).

1981

קורסי-קיץ באוניברסיטת Witwatersrand, יוהנסבורג.

1982

פרופ' מן המניין.

1982

עמית ב'מכון ללימודים מתקדמים', האוניברסיטה העברית בירושלים.

1988

עמית ב'מכון ללימודים מתקדמים', האוניברסיטה העברית בירושלים.

1990

בעל הקתדרה לפירושי ראב"ע ובני תקופתו על שם אריה ליב מרקין, אוניברסיטת בר-אילן.

1991

פרופסור-אורח, אוניברסיטת Yale.

1994

פרופסור-אורח, אוניברסיטת Harvard.

1996

פרופסור-אורח, אוניברסיטת Yale.

1997

יציאה לגימלאות, פרופסור אמריטוס.

1997 – הווה

מנהל מפעל פרשנות ספרד ב'מכון לפרשנות המקרא היהודית', אוניברסיטת בר-אילן.

הוראה חלקית במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.

2000-1997

מרצה ב'בית מורשה', ירושלים וב'מדרשת לינדבלום', ירושלים.

2002-1998

מרצה ב'עלמא – מכללה עברית', תל-אביב, ומורה במכינה הקדם-צבאית 'בית ישראל', ירושלים.

2004

פרס ביאליק בחכמת ישראל.