פרשנות המקרא היהודית

ראשון « קודם 1 · 2 · 3 · 4 · 5 · 6 · 7 · 8  הבא » אחרון

מבט לאחור מבט קדימה - הירהורים בעקבות ההתנתקות

הופיע ב"מימד", גליון 30 (כסלו תשס"ו/דצמבר 2005), עמ' 22–25.

טרור יהודי - יראת שמים ללא יראת חטא

תגובה דתית-מוסרית על הפעולות של "המחתרת היהודית". ראה אור בנקודה מס' 75 (ו' בתמוז, תשמ"ד / 6.7.1984), עמ' 32-27.

בין פלורליזם ואוניפורמיזם

התפיסה החילונית- ליברלית מכאן, והתפיסה הדתית-שמרנית מכאן, מייצגות השקפות עולם מנוגדות וקוטביות של שתי קבוצות התייחסות שעמיהן צריכים אנשים שכמותינו ךהתמודד ולנהל דיאלוג בו זמני עם שתיהן. התפרסם בגיליון נאמני תורה ועבודה, ניסן תשנ"ג / 1993, עמ' 17-12.

קדושת המקום וקדושת הזמן במקרא

הזמנים והמקומות המקודשים בתפיסה המקראית. ראה אור בתוך: לוח השנה העברי, חוג בית הנשיא לתנ"ך ולמקורות ישראל, ירושלים תשנ"ו / 1996, עמ' 21-11.

משמעותם הדתית של הפשטות המתחדשים

תיאור של דרך הפשט ודרך הדרש כשתי דרכי פירוש נפרדות המתקיימות זו בצד בצד זו כשני מלכים המשמשים בשני כתרים. ראה אור בספר "המקרא ואנחנו", הוצאת 'המכון ליהדות ולמחשבה בת-זמננו' על-ידי 'דביר', תל-אביב תשל"ט / 1979, עמ' 152-133.

יעודי המקרא – הבטחות מותנות

מאמר שהופיע בכתב העת פתחים (מס' 32 (תשל"ה / 1975), עמ' 24-22) הטוען שההבטחות שניתנו לעם ישראל במקרא (כגון ירושת הארץ) מלוות בהתניה מפורשת שהוא חייב להיות ראוי לכך מבחינה דתית ומוסרית.

המקרא ואנחנו - דברי פתיחה

דברי הפתיחה של העורך (אוריאל סימון) של קובץ המאמרים "המקרא ואנחנו" (שיצא לאור שיצא לאור בהוצאת 'המכון ליהדות ולמחשבה בת-זמננו' על-ידי 'דביר' בעריכת אוריאל סימון, תל-אביב תשל"ט / 1979) שבהם הוא מחפש את המכנה המשותף הערכי של כל המשתתפים בקובץ והוא השאיפה להוסיף לשלשלת הארוכה של פרשנות המקרא היהודית חוליה עכשוית התואמת הן את צרכיו הרוחניים של הדור והן את דרכי מחשבתו.

הוראת המקרא באוניברסיטת בר אילן - בין מחוייבות מדעית ואחריות ציבורית

בתוך: יהודה פרידלנדר, יעקב עירם ושמעון אוחיון (עורכים), ייעודה של אוניברסיטה דתית, רמת-גן תשע"ג, עמ' 95–107.

האם יש לסובלנות שורשים במקרא?

המאמר שהופיע בקובץ בעריכת מאיר רוט, 'הציונות הדתית בראיה מחודשת', עין צורים תשנ"ח עמודים 129-140. נדפס מחדש בגירסא מורחבת בקובץ מאמריו של אןוריאל סימון, 'בקש שלום ורדפהו', מהדורה שניה, עמודים 251-265, בא לענות על השאלה: מדוע אין כמעט למצא במקרא שורשים לסובלנות וכיצד אמורים יהודים ירי שמים להתייחס לעובדה שהסובלנות היא ערך הומניסטי מודרני ולא ערך מקראי שורשי?

בקשת האמת המתחייבת מיראת שמיים ומאהבת התורה - לקט מקורות

לקט מקורות מהמקרא התלמוד ומחשבת ישראל המבטאים את התפיסה שלפיה אין סתירה הכרחית בין אהבת התורה לבין בקשת האמת ובלשון אחרת בין נאמנות דתית וביקורתיות מדעית. הלקט הופיע בספר "המקרא ואנחנו " שיצא לאור בהוצאת 'המכון ליהדות ולמחשבה בת-זמננו' על-ידי 'דביר' בעריכת אוריאל סימון, תל-אביב תשל"ט / 1979, 228 עמ'.
ראשון « קודם 1 · 2 · 3 · 4 · 5 · 6 · 7 · 8  הבא » אחרון